לימוד רביעי לחנוכה: מגילת תענית, כסלו ז-ח / הרבה אסנת אלדר
מגילת תענית, ולא מסכת תענית מהמשנה, היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני. המגילה היא רשימה של שלושים וחמישה מועדי שמחה בני יום או כמה ימים שנקבעו בעקבות ניצחונות או הצלה מגזירה של עם ישראל, בתקופת בית שני. לפי המגילה בימי שמחה אלו אין צמים ואין מספידים את הנפטרים בעת שעומדים לקבור אותם. הצום והמספד מסמלים אבל ועצב, ובמגילה נקבע שאין לעשותם במועדים אלו, ובחלק מהמועדים גם בימים שלפניהם ולאחריהם.
המאורעות בהם המגילה עוסקת משתרעים על פני תקופה של כ־500 שנה, מבניית חומת ירושלים בימי עזרא ונחמיה, במאה ה־5 לפני הספירה עד סמוך לחורבן בית שני.
מגילת תענית, כפי שנמצאת בכתבי היד ובדפוסים, מחולקת לשני חלקים: המגילה, הכתובה ארמית, ונספח פרשנות בעברית – הסכוליון, מילה יוונית שפרושה הוא פרשנות.
****
כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן הגדול שלא נטמא ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ח' ימים. לשנה אחרת קבעו ח' ימים טובים. ומה ראו לעשות חנוכה ח' ימים והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעה ימים שנאמר "ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים" וגו' …. וכן מצינו בחנוכה שעשה שלמה שלא עשה אלא שבעת ימים שנא' כי חנוכת המזבח עשו שבעת הימים והחג ז' ימים ומה ראו לעשות חנוכה זו ח' ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת והיו מתעסקין בו ח' ימים. (מגילת תענית, כסלו ז-ח)
מדוע נקבע חג החנוכה לשמונה ימים ולא לשבעה, כמספר ימי החג שחגגו ישראל כאשר חנך משה את אוהל מועד במדבר וכמספר ימי החג כשחנך שלמה את חנוכת בית המקדש? ולמה חנוכייה בת שמונה קנים, הרי למנורה היו שבעה קנים.
המגילה מספרת על אירוע שהתרחש כאשר שנכנסו בית חשמונאי להיכל ומצאו פך אחד של שמן, שהיה אמור להספיק ליום הדלקה אחד של המנורה. נעשה נס והצליחו להדליק ממנו עוד שבעה ימים. לפיכך, מדוע לא חוגגים את חנוכה רק שבעה ימים, כמספר ימי הנס?
תשובות לשאלות הללו ניתן ללקט מדברי החכמים הלקוחים ממקומות שונים בתלמוד הבבלי, שכן ,כזכור, לא נקבעה מסכת מיוחדת לחג החנוכה. קרוב לוודאי, משום הניסיון לקבע את החג הזה כנס ולא כגבורה אנושית.
יש לנו שני מקורות עיקריים פנים יהודיים מהם אנחנו שואבות מידע על חנוכה- מגילת תענית ומסכת שבת. בהן, כבדרך אגב, גם מוזכר החג, מקורו ומנהגיו.
אליבא דמסכת שבת הסיבה לשמונת ימי החג היא נס פך השמן:
… וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד. נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.., (בבלי שבת כ״א, ע"ב -כ״ב ע"א)
מגילת תענית הקדומה מאד מוסיפה על הנס גם סיפור מעשה ממשי המתאר את שמונת ימי בניית המזבח מחדש, טיהורו והתקנתו של המקדש כך שניתן יהיה לעבוד מחדש את אלוהים.
כך, שני המקורות הללו מסבירים את שמונת ימי החג כקשורים בעבודת האלוהים, בנס, בפן הרוחני של החג.
חג שמח
