יהודים בוכים בקיץ
מגוון תכנים ואסופות לימוד על ירושלים – על חורבן ועל אהבה ושנאה – לחצו על התמונה בשביל לעבור לתוכן המלא:
"ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם…"
הרב קוק
למה יהודים בוכים בקיץ?
הנה בא הקיץ וכולם בים. אז זהו שלא בדיוק, בלוח השנה העברי הקיץ מביא איתו את "שלושת השבועות" של האבלות – מפריצת חומות ירושלים ב יז' בתמוז ועד חורבן בתי המקדש בט' באב. דווקא כשבלוח השנה הישראלי מגיע הזמן לצאת לחופש ולבלות עם הילדים בלוח השנה היהודי מתחילים איסורים והגבלות.
ימים אלו של חורבן ירושלים הינם ימים טעונים בציבור הדתי. אך הקמת המדינה ועוד יותר איחוד ירושלים, הפכו אותם בתרבות הישראלית החילונית לחסרי משמעות: תשעה באב לא מצויין ו-יז' בתמוז כלל לא מוכר לרוב האנשים. יש לנו בית – למה לנו לבכות על הבית שנחרב?
בשנת 1934 ערכה תנועת הנוער העובד והלומד מחנה קיץ ביום ט' באב. בתגובה לכך פרסם ברל כצנלסון את המאמר "חורבן ותלישות" בו כתב:
"אלמלא ידע ישראל להתאבל במשך דורות על חורבנו ביום הזיכרון, בכל חריפוּת ההרגשה של מי שמתו מוטל לפניו, של מי שאִבֵּד אך זה עתה את חירותו ואת מולדתו, לא היו קמים לנו לא הס ולא פינסקר, ולא הרצל ולא נורדוי, ולא סירקין ולא ברוכוב, ולא א. ד. גורדון ולא י. ח. ברנר…"
במילים פשטות -בלי זיכרון החורבן לא הייתה לנו תקומה ציונית בארץ ישראל. אך דברים אלו לא רלוונטים רק לעבר. אם יש משהו שעלינו ללמוד מחורבן שני בתי המקדש הוא שריבונות מדינית ורוחנית הינו מצב שברירי ועדין.
הגמרא מספרת לנו שבית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם. המשורר האמריקאי ג'ורג' סנטיאנה מזכיר לנו ש "אלו שלא לומדים מההיסטוריה נידונים לחיות אותה שוב". על רקע הפילוג בעם ישראל והמאבקים על דמותה של החברה הישראלית בכלל וירושלים והכותל בפרט חשוב שנעצור ונשאל האם לא הגיע הזמן לחזור ולתת מקום לזיכרון החורבן.
אנו מזמינים אתכם להפוך את תקופת שלושת השבועות ובמיוחד את תשעה באב לזמן של לימוד וחשבון נפש ומגישים לכם כאן אסופות לימוד על היבטים שונים של חורבן הבית.
מה לי ולירושלים?
כבר עברו יותר מחמישים שנה לאיחוד ירושלים, והנה שוב מגיע ט' באב ואנו מציינים את חורבן העיר לפני כאלפיים שנה. ירושלים הייתה ועדיין ליבו של העם היהודי, ולמרות, ואולי בגלל זאת, לא כולנו מרגישים אותו דבר בירושלים וביחס אליה. מה היא ירושלים בשבילנו? למה אנחנו עדיין מציינים את חורבנה? מהו החזון שלנו עבורה?
חודש אב מזמין אותנו להתבונן על הנקןדה הפנימית של העם היהודי ? על לב הארץ, על ירושלים, לבכות על מה שהיה ונהרס, לערוך חשבון נפש מחודש ולחלום על עתיד אחר, טוב יותר.
על מה חרבה ירושלים?
כולנו מכירים את המשפט ש"בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים". אולם המשנה והתלמוד מלמדים אותנו שהיו עוד סיבות רבות ומגוונות שבגללם חרבה העיר, כמו למשל שנהגו על פי דין תורה ולא מלפנים משורת הדין.
מוזמנים להכיר את מגוון הסיבות בגללם חרבה ירושלים, לראות מה עדיין רלוונטי, ולשאול ובזכות מה היא יכולה לפרוח ולהיבנות?
אהבת חינם ושנאת חינם
לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. יח לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה"
מה מניע אותנו יותר, אהבה או שנאה? מה מניע את גלגלי ההיסטוריה? לכאורה כולנו רוצים לאהוב. התורה מצווה אותנו להתגבר על השנאה שבלב וללמוד לאהוב. אין ספק שלאהבה יש יותר רייטניג, אולם האם אנחנו יודעים באמת לאהוב? האם אנחנו מבינים מה לעשות עם השנאה?
עלי ציון ועריה – קינות על ירושלים
במשך דורות רבים מקונן העם היהודי על חורבנה של ירושלים, ומבטא במילים ודימויים את השבר והגעגוע וגם את התקווה. אספנו עבורכם קטעי קינה מסורתיים, קטעי קריאה הגות של ביאליק, אחד העם ועגנון וגם שירה מודרנית על ירושלים של אלמוג בהר ויונתן רזאל.
הרבה פרופ' דליה מרקס על הפיוט "אש תוקד בקרבי"
המיוחס לאברהם אבן גבירול – יום עיון בבית הנשיא 2017:
אירועי ט' באב ושלושת השבועות
בתנועה הרפורמית ובקהילותיה
