חגים הם כמו חברים וותיקים שאחת לשנה, בתאריך קבוע, באים אלינו מרחוק, להתארח.
ולכל אחד מהם – עונה, אופי ומנהגים משלו.
חלקם רוחניים ומחוברים לעולמות עליונים, וחלקם קצת יותר ארציים, לכאורה;
חלקם אוהבים לשבת סביב השולחן ולספר סיפורים במשך שעות; חלקם טקסיים המקפידים על כל פרט.
חלקם מפיצים אור גדול לכל עבר, וחלקם מפנים מקום חשוב לא פחות גם לחושך.
כאלה הם חגינו ומועדינו. תחנות קבועות של מפגש, מסורת, קהילה, שמחה וזכרון הפזורות להם כמו פנינים על גבי שרשרת במרחבי השנה והזמן. אך כמו שאנחנו משתנים וצומחים משנה לשנה, כך גם החגים אותם אנו פוגשים בימינו השתנו והתעצבו לאורך הדורות. חלקם אף נעלמו כליל בזמן שאחרים, כדרך הטבע, צמחו להם חדשים ורעננים.
לכן, בתנועה הרפורמית, חשוב לנו לציין, לחגוג ולזכור לא רק את העבר הרחוק, אלה גם את העבר הקרוב ואת ההווה שלנו המתעצב תמיד. יד ביד עם חגינו המסורתיים שילבנו בלוח השנה שלנו מועדים הקושרים אותנו למעגל חיינו החברתי, הערכי והלאומי. בסידורים, בתי הכנסת ובתי המדרש שלנו שלנו אנו חוגגים, בתפילה, שירה ולימוד את יום העצמאות, יום ירושלים, הסיגד של קהילת ביתא ישראל ועוד; אנו מתפללים, מבכים וזוכרים את הקורבנות והנופלים ביום הזיכרון, יום השואה והגבורה ויום הזיכרון לרצח יצחק רבין; אנו חוגגים את המגוון המבורך של הבריאה בשבת גאווה ויום המשפחה; אנו פועלים במרץ לתיקון עולם ביום זכויות האדם או בשבת לציון המאבק באלימות נגד נשים; ועוד.
בספר דברים פרק טז פסוק י"ד כתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.". מכאן, אנחנו יכולים ללמוד שהשמחה שעליה אנו מצווים היא חוויה קהילתית השייכת ומזמינה את כולם, מכרים וזרים כאחד, ללא הבדלי דת, גזע, מעמד מין או מגדר, בשעריה שכן השמחה, בניגוד לאושר האישי, קשורה בנתינה וקבלה ותחושה של יחד מכיל וחובק. אנו מזמינים אתכם לבוא איפוא בשערנו, להעמיק, ללמוד ולחגוג את חגי ישראל, ישנים כחדשים ומחודשים, אתנו בכל מקום, ובכל זמן.
