הרבה מירה רגב

"לירושלים עירי רציתי לומר בקול, מילים שאני לוחש על לבה, שתשמענה גם אזניי, את אשר רוחש לה ליבי" / אמיר גלבוע – לומר בקול

לכבוד יום ירושלים הכנו לכם לקט של תפילות לעיר שליבה ומהותה אמור להיות תפילה.
במובנים רבים התפילות לירושלים משקפות את החזון שלנו עבורה ואת מה שהיא מסמלת עבורנו.
בעת הזו נישא מלב אוהב ודואג, ונבקש שתזכה לשלווה, ביטחון ואחדות בין כל תושביה. ונחזק את התפילה שירושלים תישא ברכה ותהיה עיר של פיוס, חיבור וקדושה.

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם. ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ישעיהו ב', ב' ד')

שלווה בארמונותיך

תפילות מודרניות לשלום ירושלים

תְּפִלָּה לְשָׁלוֹם וּלְצֶדֶק בִּירוּשָׁלַיִם | פיליפ בן-שמואל, חבר קהילת כל הנשמה בירושלים

תְּפִלָּה לְשָׁלוֹם וּלְצֶדֶק בִּירוּשָׁלַיִם
אֲדוֹן הָעוֹלָמִים, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, אֲשֶׁר בָּרָאתָ אֶת כָּל בְּנוֹת וּבְנֵי הָאָדָם בְּצַלְמְךָ וְכִדְמוּתֵךָ,
קַיֵּם בָּנוּ אֶת הַבְטָחָתְךָ לְאַבְרָהָם צוּר מַחְצַבְתֵּנוּ, וְיִתְבָּרְכוּ בָּנוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה.
עוּרִי עוּרִי זְרוֹעַ ה', הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים, קִרְעִי אֶת תְּהוֹם הָאֵיבָה בֵּין עַמֵּי יְרוּשָׁלַיִם עִירֵךְ
וְסוֹלִי לָנוּ דֶּרֶךְ לָלֶכֶת בָּהּ, יָד בְּיָד בֶּחָרָבָה.

הַפִּילִי אֶת חוֹמוֹת הַנִּכּוּר וְהַהַפְרָדָה בֵּינֵינוּ, וּבְכוֹחֵךְ נִלְבַּשׁ עֹז, נִתְחַזֵּק וְנֶאֱמַץ, לְמַעַן נִבְחַר
בְּהַכְלָלָה וְלֹא בְּשִׁבְטִיּוּת, בְּשֻׁתָּפוּת וְלֹא בְּהַפְרָדָה,
בְּתִקְוָה וְלֹא בְּפַחַד, בְּאַהֲבַת הָרֵעַ וְלֹא בְּכִבְשַׂת הָרָשׁ;
נִתְחַזֵּק וְנֶאֱמַץ, לְמַעַן נִבְחַר בַּחַיִּים וּבַשָּׁלוֹם.
שְׁכִינָה שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ, פִּרְשִׂי סֻכַּת שְׁלוֹמֵךְ עַל כָּל שְׁכוּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, עַל תַּלְפִּיּוֹת וְעַל גַ'בֶּל אֶלְמֻכַּבֶּר, עַל רָמוֹת וְעַל בֵּית חֲנִינָא, עַל מִשְׁכְּנוֹת שַׁאֲנַנִּים וְעַל סִילְוָאן.

הַכְנִיסִי אֶת כָּל בְּנוֹת עִירֵךְ תַּחַת כְּנָפַיִךְ, וְאֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי אַרְצֵךְ תַּחַת צֵל אֶבְרוֹתַיִךְ,
וְאֶת כָּל הַמְּיַחֲלִים לְמוֹלַדְתָּם תַּחַת דֶּגֶל אַהֲבָתֵךְ.
כָּאן נַחְסֶה יַחְדָּו, וּנְדַבֵּר זוֹ לְזֶה אֶת הָאֱמֶת:
כִּי כֻּלָּנוּ בְּצֶלֶם נִבְרֵאנוּ, כֻּלָּנוּ לַצֶּדֶק נִקְרֵאנוּ, כֻּלָּנוּ מֵאוֹתָהּ הָאָרֶץ נוֹצַרְנוּ וּלְאוֹתוֹ הֶעָפָר נָשׁוּב.
וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מְהֵרָה הַכָּתוּב: "וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן

גָּדְלִי וְקָדְשִׁי | הרב גדי רביב

גָּדְלִי וְקָדְשִׁי
בְּמִדְרְכוֹתַיִךְ וְשָׂמַיִךְ
בְּעוֹלָמֵךְ שֶׁנִּבְרָא לִכְבוֹדֵךְ
וּבְחַיַּיִךְ
יגֹלוּ חֹמֹתַיִךְ מֵעֱיְנַיְךְ
שְׂאִי לְשָׁלוֹם פָּנַיִךְ
וּדְעִי רַק שִׁיר אֶחָד

מקורות עתיקים מתכתבים עם ירושלים של היום

 כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו – תהלים קכב

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ׃
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם׃
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו׃
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'׃
כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד׃
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃
יְהִי־שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃
לְמַעַן בֵּית־ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃

לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַיִךְ – רבי יהודה הלוי

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ
דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ, וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ
מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן
שְׁלוֹם רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכּלֹ עֲבָרָיִךְ
וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו
כְּטַל חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ .

לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם
שִׁיבַת שְׁבוּתֵך אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ
אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיעַ וְיִרְאֶה עֲלוֹת
אוֹרֵךְ וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרָיִךְ
לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַיִךְ וְלַעְלֹז בְּשִׂמְחָתֵךְ
בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָיִךְ.

כי מציון תצא האהבה

שירה עברית ירושלמית 

ירושלים/ מראוון חליל

אֲנִי רוֹצֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם.
לֹא אֶת זֹאת שֶׁל אֱלֹהִים
וְלֹא אֶת זֹאת שֶׁל רְחוֹבוֹת שֶׁבִּקְּרָה בָּהֶם הַהִיסְטוֹרְיָה
בִּמְחוֹל־טֶבַח־נֶחְפָּז
וְהֵם הָמוּ.

בִּירוּשָׁלַיִם דְּבָרִים נָאִים יוֹתֵר
כְּמוֹ עֶרֶב הַמְכַנֵּס אֶת קְהָלוֹ בְּבָּר
וּפוֹצֵעַ אֶת הַשֵּׁנָה בְּעֵרָנוּת הַבֹּקֶר עַד זוֹב לֵיל.
וּבָהּ, בָּעִיר הַזֹּאת, יֵשׁ לִי
נַעֲרָה שֶׁאֵינָהּ מִכּוּר מַחְצַבְתִּי
אֲבָל הִיא כִּדְבַשׁ
מִשֵּׁבֶט הָעֻזְרָד.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת יְמֵי הַחֹל בָּעִיר
כִּי יוֹם הַשַּׁבָּתוֹן מַשְׁבִּית אֶת שִׁכְרוֹן חוּשַׁי,
וְהָעִיר דּוֹמָה לִי בַּסַּכָּנָה שֶׁגּוֹבֶרֶת בְּתוֹכָהּ
כָּל אֵימַת שֶׁעוֹלָה בָּהּ הֲמֻלַּת הָעוֹלִים אֵלֶיהָ
לַשָּׁוְא.

בִּירוּשָׁלַיִם
אִישׁ אֵינוֹ מֵפִיק תּוֹעֶלֶת
(גַּם לֹא הַנּוֹשֵׂא בְּסִבְלָהּ)
מִנְּשִׁיקָה שֶׁקִּבֵּל מִמִּי
שֶׁפִּשְׁפְּשׁוּ בְּצִיצִיּוֹת הָאֵל בַּמַּחְסוֹם.

וּלְיָמִים, כַּאֲשֶׁר נַעֲרָתִי נָסְעָה —
זוֹ מִשֵּׁבֶט הָעֻזְרָד —
הֶחְלַטְתִּי שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם
דָּבָר אֵינוֹ מְעַנְיֵן אוֹתִי עוֹד.
חֵיפָה יָפָה יוֹתֵר.

תמיד שתיים – יהודה עמיחי
מחרוזת  שירי ירושלים – מתוך פתוח סגור פתוח

לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם, שֶל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה
וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּירוּשָלַיִם שֶל אֶמְצַע
בְּלִי לַחְבוֹט אֶת ראשִי לְמַעְלָה
וּבְלִי לִפְצוֹע אֶת רַגְלַי לְמַטָּה…

בִּירוּשָׁלַיִם תָּמִיד תִּקְוָה לַטּוֹב. הַתִּקְוָה כְּמוֹ כַּלַּבָּה נֶאֱמָנָה
לִפְעָמִים הִיא רָצָה לְפָנַי לִבְדּוֹק וּלְהָרִיחַ אֶת הֶעָתִיד
וְאָז אֲנִי קוֹרֵא לָהּ, תִּקְוָה, תִּקְוָה, בּוֹאִי, וְהִיא
בָּאָה אֵלִי, אֲנִי מְלַטֵּף אוֹתָהּ וְהִיא אוֹכֶלֶת מִכַּף יָדִי
וְלִפְעָמִים הִיא נִשְׁאֶרֶת מֵאֲחוֹרֵי לְיַד תִּקְוָה אַחֶרֶת
וְאוּלַי לְהָרִיחַ אֶת מָה שֶׁהָיָה. וְאָז אֲנִי קוֹרֵא לָהּ "יֵאוּשִׁי"
וְקוֹרֵא לָהּ בְּקוֹל
"יֵאוּשׁ, יֵאוּשׁ, בּוֹא אֵלִי", וְהִיא בָּאָה וּמִתְפַּנֶּקֶת
וַאֲנִי קוֹרֵא לָהּ שׁוּב תִּקְוָה.