ברכה על דרך השלילה
השבוע בו אנו חוגגים את יום האישה הבין לאומי הוא הזדמנות מעולה להסתכל על ברכות השחר והברכה שמברכים נשים וגברים על זהותם המגדרית.
במסכת ברכות הותקנו ברכות השחר שנאמרות במקור מיד כאשר קם אדם ופוקח את עיניו. את הברכות התקינו חכמים בתקופת חז"ל, ובעצם מדובר במיזוג של שתי דעות שמרכיבות את נוסח התפילה שאנו מכירים כיום כברכות השחר. ישנה את גרסת החכמים שחיברו ברכות הנאמרות כולן בשפה חיובית: ברוך שעשני ישראל, ברוך פוקח עיוורים וכד', ואליהם הצטרפה גירסתו של ר' יהודה שהוסיף שלוש ברכות שכולן מברכות על דרך השלילה:
"ר' יהודה אומר שלוש ברכות צריך אדם לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אשה, ברוך שלא עשני בור."
מסכת ברכות פ"ז
הברכות שרבי יהודה הוסיף הם ברכות שנאמרות בדרך השלילה, וכך התקבע באופן מעניין שאין הגבר מברך על היותו גבר אלא על אי היותו אשה. גם האישה אינה מברכת על היותה אשה אלא נקבע שעליה לברך " ברוך שעשני כרצונו" .על פי ברכות השחר אין ברכה בהיותנו גברים ונשים.
עמדה חברתית נחותה
ברכות השחר נקבעו בעולם בו היחסים בין גברים ונשים התבססו על חלוקת תפקידים ברורה והיררכיה חברתית ומשפחתית נקושה. בעולם בו לנשים לא היה מעמד עצמאי והיא תמיד כפופה לאבא או לבעל.
בעולם כזה האישה תמיד מסתכלת על עצמה מתוך עיניים של אחרים, של רצונות הבית בו גדלה או הבית אליו היא הולכת, וממש כפי שאמרה סימון דה בבואר בספרה המין השני, מכיוון שהאישה היא האחר הנצחי, והיא תמיד אינה היא אלא האחר לגבר, ומכיוון שהתרבות האנושית היא גברית, הרי גם תפיסתן של הנשים את עצמן הושפעה במידה מכרעת מתפיסתו של הגבר אותן – כנחותות ופחותות.
במצב זה באמת אין ברכה בהיות אישה, וגברים בצדק מברכים שלא נולדו בעמדה חברתית נחותה. ואולי דווקא משום כך גם אין ברכה בהיות גבר.
שעשני אישה!
דורות על דורות של נשים יהודיות לא זכו לברך את עצמן כנשים.אולם בשנים האחרונות, במקביל למהפכת שחרור האשה, השתנתה גם הברכה. בתנועות הליברליות החל מתחילת המאה התקבעה הברכה: "ברוך שעשני אשה". נשים החלו לברך את עצמן. הברכה שיקפה הרבה יותר ממילות תפילה, היא סימלה תהליך שלם של נשים שחגגו את מנהיגותן הנשית, את התורה הנשית שחיברו, את האלוהות הנשית אליה למדו להתחבר ועוד ועוד…
המהפכה הפמיניסטית העמידה לראשונה בהיסטוריה האנושית את הנשים בעמדה שווה (כמעט) לגברים והפכה את הנשיות לדבר שניתן לברך עליו.
שעשני גבר?
והגבר – מה איתו? דווקא הגבר נשאר באופן מסוים מאחור. עוד לא התחברה הברכה המקבילה: "ברוך שעשני גבר". אפילו בעולם הליברלי כאשר נשים מברכות ברוך שעשני אשה, אומר הגבר ברוך שעשני בצלמו. כשם שהעולם הפאטירכאלי כבל לא רק את הנשים, אלא גם את הגברים לתפקידים מסוימים, כך גם מהפכת שחרור האישה, משחררת לא רק אותן אלא גם את הגברים, ומעניקה להם את האפשרות למצוא דרכים שונות לבטא את גבריותם.
רק בעולם בו אשה יכולה לברך את עצמה מתוך עצמה גם הגבר יכול לברך את עצמו מתוך עצמו ולהפך.
בספר בראשית נאמר לנו : "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם". הבריאה בצלם היא בריאה בה יש מקום שווה לזכריות ונקביות, אך גם מקום שונה ומיוחד לכל אחד מהם. המהפכה הפמיניסטית משחררת אותנו מקבלי המגדר שלנו. היהדות המתחדשת מאפשרת ומעודדת אותנו לשאול מדוע אנחנו אוהבים ושמחים להיות גברים או נשים ולברך על כך.
