ממתי אנחנו סופרים את השנים מבריאת העולם?

לימוד לחודש אדר א' – הלוח העברי ועיבור השנה

כולם היום יודעים שהשנה הזאת נקראת תשפ"ד, ליתר דיוק ה'תשפ"ד, כלומר 5784 שנים לבריאת העולם. בכתובות מוסיפים "למניין שאנו מונים כאן ב(שם העיר)" ובגט גם מוסיפים שם של נהר או ים או גוף מים קרוב. אבל בתקופות קדומות לא כך התייחסו לתאריך. כאן עולה השאלה שלנו: ממתי עמנו מציין את התאריך לפי "בריאת העולם"?

בתנ"ך השנים מופיעות לפי חישובים שונים. ישנן מקומות שנאמר: כך וכך שנים מצאת ישראל ממצרים, שזה הגיוני שעולה בקנה אחד עם דברי התורה "החודש הזה יהיה לכם ראש חודשים". במקומות אחרים כתוב כך וכך שנים למלוך מלך פלוני. שזה גם הגיוני. בספר מלכים מוצאים " וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַ֩יִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַ–ה׃ " – שילוב של השניים. במגילת אסתר, אחד הספרים המאוחרים של התנ"ך, התאריכים קבועים לפי שנות המלך אחשוורוש. זה מתקרב למשהו אוניברסלי, אבל עדיין לא שם.

משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ב' וג'

ומֵאֵימָתַי הִתְחִילוּ לִמְנוֹת. מֵאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ג) "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ" [עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת אַרְצוֹ. וְשֶׁבַע שָׁנִים עָשׂוּ] בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ וְשֶׁבַע שָׁנִים בְּחִלּוּק. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַלְפַּיִם לַיְצִירָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵאַחַר מוֹלַד אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא שָׁנָה שְׁנִיָּה לַיְצִירָה הִתְחִילוּ לִמְנוֹת. וְעָשׂוּ שְׁנַת עֶשֶׂר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לַיְצִירָה שֶׁהִיא שְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שְׁמִטָּה. וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְקִדְּשׁוּ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שֶׁהִיא שְׁנַת אַרְבַּע וְשִׁשִּׁים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ: 

שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹבְלִים מָנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְעַד שֶׁיָּצְאוּ. וְשָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ בָּהּ שֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה וּשְׁנַת שֵׁשׁ וּשְׁלֹשִׁים בַּיּוֹבֵל הָיְתָה. שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים עָמַד בַּיִת רִאשׁוֹן. כֵּיוָן שֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּטַל מִנְיָן זֶה. מִשֶּׁבָּטְלָה נִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ חֲרֵבָה שִׁבְעִים שָׁנָה וְנִבְנָה בַּיִת שֵׁנִי. וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה עָמַד. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית מִבִּנְיָנוֹ עָלָה עֶזְרָא וְהִיא הַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה. וּמִשָּׁנָה זוֹ הִתְחִילוּ לִמְנוֹת מִנְיָן אַחֵר. וְעָשׂוּ שְׁנַת י"ג לְבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי שְׁמִטָּה. וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְקִדְּשׁוּ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם יוֹבֵל בְּבַיִת שֵׁנִי מוֹנִין הָיוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ שְׁמִטּוֹת:

כאן אנחנו לומדים מהרמב"ם שבני ישראל רק התחילו לספור את השנים לשמיטה וליובלות אחרי כיבוש הארץ, ושהספירה חודשה ע"י עזרא, אחרי שבית המקדש השני כבר עמד שבע שנים. בהלכה ז' של אותו פרק, רמב"ם מסביר שאמנם מצוות היובל לא הונהגו, אבל השנים נספרים במניין השנים, והשנה ה-51 היא השנה הראשונה של היובל הבא.

הלכה ד

נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁחָרַב בָּהּ הַבַּיִת בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ מִתִּשְׁרֵי שֶׁאַחַר הַחֻרְבָּן כִּשְׁנֵי חֳדָשִׁים שֶׁהֲרֵי מִתִּשְׁרֵי הוּא הַמִּנְיָן לִשְׁמִטִּים וּלְיוֹבְלוֹת אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה. וּשְׁנַת ט"ו מִן הַיּוֹבֵל הַתְּשִׁיעִי הָיְתָה. וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה שָׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת אֶלֶף וּמֵאָה וְשֶׁבַע לַחֻרְבָּן שֶׁהִיא שְׁנַת שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה וְאֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת לְמִנְיַן שְׁטָרוֹת שֶׁהִיא שְׁנַת שֵׁשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּתְשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים לַיְצִירָה הִיא שְׁנַת שְׁמִטָּה וְהִיא שְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים מִן הַיּוֹבֵל:

מניין השטרות

בהלכה ד לעיל, אנחנו רואים שהרמב"ם מציין את השנה שבה הוא כותב בשלוש שיטות שונות – 1107 למניין החורבן, 1487 למניין השטרות ו4936 לבריאת העולם. מניין השטרות היה נפוץ מהתקופה ההלניסטית, ועד בערך המאה ה16 של הספירה הנוצרית. הלוח הזה סופר את השנים מהתחלת האימפריה הסלאווקית, שירשה את אלכסנדר מוקדון בסוריה ותורכיה. הגיוני, בסה"כ, בתקופה היוונית. אם היינו ממשיכים להשתמש בו, השנה הנוכחית, שאנחנו קורים לה ה'תשפ"ד, היא שנת 2335 למניין השטרות.

כידוע, את היוונים החליפו הרומאים, והרומאים הפכו לנוצרים בשלב מסוים. מאוחר יותר קמה דת חדשה, גם היא פופולארית עד היום, היא האיסלם. לכל דת לוח משלה. היסטוריונים שמו לב שעמנו בגלויות שונות השתמשו בלוחות שונים, זה כמובן יצר בלבול ולא מעט בעיות הלכתיות. מניין השטרות המשיך לשמש הרבה קהילות יהודיות עד אמצע המאה ה16 לפי הלוח הנוצרי ויהדות תימן ממשיכה להשתמש בו עד ימינו.

כבר עם חורבן בית שני, היו חכמים שניסו לסדר את הכרונולוגיה התנ"כית בצורה מוסכמת. המשפיע מביניהם הוא ספר סדר עולם רבה, שמיוחס לר' יוסי בן חלפתא, תנא מהדור של תלמידי רבי עקיבא. (כשכתוב סתם "רבי יוסי" במשנה, הכוונה אליו.) סדר עולם רבה גם ידוע כ"ברייתא דר' יוסי בן חלפתא". הספר מנסה לתארך את תולדות העולם מהבריאה ועד כיבוש אלכסנדר מוקדון. חשוב לציין שהספר לא נשמר בשלמותו במשך הדורות, ובימי הביניים נערכו בו תוספות. כנראה שהרמב"ם לא סמך עליו, אלא על התלמוד הבבלי, שמצטט אותו אך לפעמים חולק על קביעותיו.

מה היו הבעיות עם מניין השטרות?

אנחנו צריכים לזכור שיש כמה עניינים הלכתיים שחשובים ליהודים לדעת לגבי השנה. במשנה תורה, אנחנו רואים שחישובי שמיטה ויובל היו חשובים לרמב"ם. דבר נוסף, חישוב תרומות ומעשרות, שהן המיסים לתמיכה בכהנים ובלוויים, תקפים גם היום. כדי לדעת אילו תרומות ומעשרות להפריש, אנחנו גם צריכים לדעת מתי חלה שנת השמיטה, כי לכל שנה בתוך השבע, דין אחר לנושא התרומות והמעשרות. בשנות השמיטה והיובל אין הפרשות כי היבול הלכתית לא שייך לחקלאי. ובכל מחזור של שבע, בשנים א, ב, ד, ה, מפרישים חוץ מתרומה ומעשר ראשון, גם מעשר שני, ואילו בשנה ג, ו, מפרישים מעשר עני.

בעיה נוספת, הדיוק. מאיפה הלוח שואב את הסמכות שלו? מניין השטרות, מבוסס כאמור על מלך נוכרי, לכן אי אפשר ליהודי לסמוך עליו. בנוסף, בבבל, היו סופרים את תחילת השנה בחודש ניסן, ואילו ביוון היו סופרים את תחילת השנה מחודש תשרי, דבר שגורם לסטיות בין רשומים שונים בקהילות שונות.

המעבר ללוח מוסכם בא יחד עם המעבר לדפוס

עד המאה ה15 של הספירה הנוצרית, כל המקורות האלה היו בכתבי יד מועתקים מכתבי יד קודמים, דבר שמקשה עוד יותר על הדיוק. ב 1453, החלה מהפכת הדפוס עם פרסומו של תנ"ך גוטנברג. היו עוד כמה מהפכות באותה תקופה באירופה, ולוח השנה שיחק תפקיד בכולם. זה היה המאה שבה החל מרד של מלך אנגליה נגד הכנסיה הקתולית, וכן מרד של אנשי כמורה פרוטסטנטים באמונה הקתולית. שני התופעות השפיעו גם על היהודים, שלוח השנה שלנו היה שונה מלוח השנה של הכנסיה, עד כדי התנגשויות, במיוחד בתקופה של פסח ופסחא. כחלק מההתפתחויות באותה תקופה, האפיפיור גרגורי ה13 הזמין תיקון ללוח השנה הקיים שנוסד ע"י יוליוס קיסר. ממלכות שונות באירופה אימצו את הלוח הגרגוריאני בתקופות שונות, אבל התפתחות המסחר הבינלאומי יצרה לחץ על ממשלות לקבל על עצמן חישוב זמן מוסכם.

—————-

הרבה מהמידע במאמר זה שואב מקריאה בספרה של פרופ' אלישבע קרליבך, Palaces of Time: Jewish Calendar and Culture in Early Modern Europe (2011, Harvard University Press)