חנוכה שמונה ימים – מדוע?
ספרי מקבים א' ו- ב' הם מקורות קדומים השיכים לסוגה (ז'אנר) הנקראת ספרות חיצונית.
ספר מקבים א' מספר על מרד החשמונאים בממלכה הסאלוקית ומתאר את ימי המרד עד לימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים תקופה שזמנה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס. המקור העברי של הספר אבד ושרד רק התרגום ליוונית. הספר מהווה מקור היסטורי חשוב ביותר להכרת התקופה.
שני ספרי המקבים, ספר מקבים א' וספר מקבים ב' נכתבו סמוך לתקופת מרד החשמונאים. נראה שמקבים א' נכתב בעברית בארץ ישראל, על ידי מחבר שהכיר היטב את המקומות שעליהם כתב. לעומת זאת, ספר מקבים ב' הוא ספר שנכתב כנראה בפזורה היהודית מחוץ לארץ ישראל, כנראה במצרים, בשפה היוונית.
*****
כהמשך לשאלה שנשאלה בלימוד השבוע שעבר נעבור השבוע לשני מקורות עתיקים שנשמרו ביוונית העתיקה או הלטינית.
תשובה אחת ניתן לקרוא בספר מקבים ב, א, מקור שנכתב ממש בסמוך למרד החשמונאים:
ויחוגו חג לה' שמונה ימים כחג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות ויתעו בישימון כבהמות שדה. ויקחו ערבי נחל וכפות תמרים וישירו שיר שבח והודיה לה' אשר נתן להם עוז ותשועה לטהר את בית מקדשו ויעבירו קול בכל ערי יהודה לחוג את החג הזה מדי שנה בשנה.
באותה שנת לחימה לא יכלו החשמונאים לחגוג את חג הסוכות במועדו, לפיכך, בעת טיהור המקדש החליטו לחגוג שמונה ימים של חג, כחג סוכות אשר נדחה. ולכן, חגיגת טיהור המקדש נעשתה גם באמצעות ארבעת המינים, הנהוגים בחג הסוכות. התקדים לחגיגת חג באיחור הוא הפסח השני המקראי. פסח זה איפשר לכל מי שלא יכול היה לחגוג את הפסח במועדו לקיימו חודש אחרי המועד שנקבע. כך, או כך, ספר המקבים אינו מזכיר כלל את נס פך השמן, שבגללו, לדעת חכמי התלמוד, גרם שנחגוג חג בן שמונה ימים.
תשובה נוספת היא תשובתו של יוספוס פלביוס הוא יוסף בן מתתיהו, היסטוריון בתקופת הרומאים והמרד הגדול מתאר את מרד החשמונאים שהתרחש שנים לפניו וכותב בספרו 'קדמוניות היהודים' (פרק י"ב):
ויהודה חגג עם בני עירו את חידוש הקורבנות בבית המקדש במשך שמונה ימים… וגדולה כל כך הייתה חדוותם על חידוש מנהגיהם, שניתנה להם הרשות לאחר זמן רב, בלי שציפו לכך, לעבוד את אלוהיהם, עד שחוקקו חוק לדורות אחריהם לחוג את חידוש העבודה במקדש במשך שמונה ימים.
ראינו עד כאן שאין סיבה אחת להחלטה לחגוג את חג החנוכה שמונה ימים. הוחלט לחגוג שמונה ימים והרציונל שעומד מאחורי הקביעה של משך הדלקת הנרות הוא השונה. חכמים מדגישים את ההיבט הניסי של החג, ואילו בספרים שנכתבו סמוך למרד החשמונאים מודגשת הגבורה האנושית.
מעניין לציין כי גם בתפילת 'על הניסים' שאותה נהוג לומר בחנוכה בתפילות העמידה, ברכת המזון וגם בזמן הדלקת הנרות, משולב הפן הניסי של החג, עם גבורת הלוחמים, שאת עוצמתם קיבלו בהשראה מה'.
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנַֽחְנוּ מַדְלִיקִים, עַל הַנִּסִּים וְעַל הָפּוּרְקָן וְעַל הָגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים. וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי הָחֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לִשְמֶךָ, עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעוֹתֶיךָ׃ (עפ"י נוסח ספרדים ועדות המזרח)
כך, משלבת התפילה בין סיפור הגבורה האנושי, לבין מעשה ניסי כפול, הן של הצלחת המרד והן של נס פך השמן, על אף שאינו מוזכר כאן באופן ברור.
נראה, שקביעת משך זמן החגיגות, כמו גם צביונו של החג נקבע בהתאם לתפיסת העולם של כותביה.
אסיים בדברי חכם מסיעד מאהצ'אר, רב מהאי ג'רבה בתוניס (1958-1929)שאמר:
נמצא שיש לו לאדם שלשה דברים המעוררים אותו לתשובה. אחת בכל יום, והיא המילה. השנית בכל שבוע, והיא השבת. השלישית בכל חודש, והוא ראש חודש. ואולי לזה תקנו שמונת ימי חנוכה ושמונה נרות. כי השמונה ימים כנגד שמונת ימי המילה. וסך כל הנרות המדליקים בכל לילה, סך הכל שישה ושלושים, כנגד שלושים ימי החודש ושלשה רגלים וראש השנה ויום הכיפורים ושמיני עצרת. ואחד נוסף למעלה כנגד השבת שמורה על יחודו יתברך.
(מנוחה וחיים, דף י"ב ע"ב, דפוס האוצר העברי "בועז חדאד", ג'רבה, תשכ"ב 1962).
כוונתו של חכם מאהצ'אר במושג 'תשובה', היא האמונה בה'. שלושה הדברים המעוררים לתשובה והן המילה, השבת וראש החודש. כל אלה מתקיימים בחג החנוכה. אם אלה שלושה דברים המעוררים לתשובה, הרי שיכולים גם לעורר לשאלה, בהנחה שנבין את המילה 'תשובה' כפשוטה, כניסיון למצוא תשובות חדשות לשאלות ישנות/ חדשות המתעוררות מדי פעם, סביב חגים ומועדים.
בהיבט של חנוכה, נוכל לשאול: באילו משמעויות נרצה להטעין את החג? מהם המנהגים שנרצה לשמר? מהן המסורות שנרצה להמשיך? איזה טעם ניתן השנה לחג?
מי ייתן והחג הקרוב יהיה מלא בשאלות ובתשובות מגוונות, המעשירות את המרחב התרבותי שבתוכו אנחנו מתקיימים ומתקיימות.
ומי ייתן והחג יביא איתו ישועות ונחמות ואולי גם איזה נס או שניים.
חג שמח
